השיעור של א’: ללכת את כל הדרך כולה

“אנחנו מפסיקים לשווק” – עשה את שלו

ביום חמישי שעבר הוצאתי מייל שהכותרת שלו הייתה: “אנחנו מפסיקים לשווק”
כצפוי, המייל הזה נקרא על ידי המוני אנשים אבל אחד מהם, לקוח מוערך שלנו שבנינו לו בלוג,
פתח את המייל, השקיע את הזמן בצפייה בשיעור ואז, בחמת זעם כתב אלי את המייל בהמשך.

למען הגילוי הנאות, ביקשתי ממנו אישור לצטט את המייל שלו כי יש פה שיעור בשביל כולנו…
הנה המייל, בלי שערכתי, שיניתי או החסרתי.

דרך אגב, כשהוא אישר לי להשתמש בו הוא ביקש שאשאיר את ה”צעקה”
אז א’ – הצעקה כאן במלואה ואני בטוחה שחלק מהקוראים יזדהו איתך ואיתה.

קרן שלום
כמובן שהכותרת של “אנחנו מפסיקים לשווק” משכה את תשומת ליבי וכשנכנסתי לקישור
וקראתי את ההבטחה זה נשמע לי עוד יותר מעניין.

א מה מה, כשכבר התיישבתי עם הקפה להקשיב לך למרות האריכות ולמרות שאני היום
כמעט ולא מקשיב ולא קורא אף אחד!! התברר לי תוך כדי המצגת ששוב אין כאן שום דבר חדש,
אלא רק הרבה מאותו הדבר.

מה? באמת זה שצריך לתת תוכן איכותי, ולשתף וכו’וכו’ ובלי לדחוף מכירה, זה באמת שיטה חדשה?
נו באמת, האיש לא מחדש דבר ולא חצי דבר, אני נותן יופי של תכנים כבר למעלה משנה וחצי ורואה קדחת!!!

ואני אומר לך עוד משהו למרות הביקורת שאולי לא תשמחי לקרוא,
נדמה לי שאתם = עולם השיווק באינטרנט חי לו בתוך בועה, בועה עצומה וענקית,
אני חושב שזה נהיה כ”כ קשה עד שחלק נכבד התבלבל לו לרגע בין החיים האמתיים לבין האינטרנט והחליף את היוצרות.

מה את באמת מציעה לי את כול הכאב ראש הזה שפרסמת במצגת? מה אני משרד שעוסק בשיווק כמוך?
הלא את מציעה לי לעסוק כול יום חצי יום בשיווק לפחות?!!!

מעבר לזה שאני בז להמוניות הזו שצומחת מ”בית המדרש האמריקאי“,
למי לכול הרוחות יש בכלל זמן לזה?
זה הפתרון שלך לעסקים קטנים כמוני?”

אני מצטער על הטון, אבל את יודעת התאכזבתי מאוד, לרגע חשבתי שאולי יש כאן באמת איזו בשורה…

אני קיבלתי החלטה לחזור לעולם השפוי והרגוע של החיים המציאותיים לא הוירטואלים,
מחקתי באחת את רוב רופאי האליל מהמייל שלי ואני פונה לי לדרכים אחרות.

לך מכול מקום אני מאחל הצלחה,

א’ – אדריכל

כמו שאמרתי, יתכן והמילים של א’ מעוררות אצלך הזדהות, יכול להיות שהן מעוררות שאלות ויכול להיות שהן מעוררות התנגדות.

אני הודיתי בתוכי ל-א’ על המייל שכתב אלי כי זה לגמרי חלק מהעניין: להיות בקשר עם הקהילה ולהיות מסוגלים לתקשר ולהרגיש אחד את השני. אז קודם כל, הודיתי לו על שהוא כתב אלי.
דבר שני, באמת הבנתי אותו. הוא מתוסכל ומאוכזב ממה שהוא חווה כמאמצי שיווק אלא שאני התבוננתי בו מהצד במשך שנה ואפילו יותר, ומה אני אגיד לך: דברים שרואים מכאן לא רואים משם.

כי מכאן, יש לנו עוד לקוחה נפלאה. גם היא אדריכלית.
גם השם שלה מתחיל באות א’, היא לא בקשה להישאר בעילום שם (שמה אפרת מאירי),
ולהבדיל אלף הבדלות, אצלה חוויית השיווק באינטרנט הפוכה לחלוטין.

הנה מה שהיא כותבת :
אני עצמאית כמעט שנתיים.
התחלתי את העסק שלי, כמשהו זמני, מתגלגל בין עבודות, כשבעיקר עשיתי את מה שידעתי לעשות ולא את מה שאני באמת רוצה לעשות או מוכשרת לעשותו.
לא הבנתי את כוחות השוק, לא הבנתי כיצד הלקוחות שלי חושבים ומתי הם זמינים לחשוב על תכנון אדריכלי ומתי הראש שלהם עסוק בהחלטות והוצאות אחרות.
לא ידעתי כיצד לארגן את הזמן שלי, מה, מתי, כמה ואיך לפרסם.
עשיתי המון טעויות שיווקיות שהביאו אותי באוגוסט 2010 כמעט לסגור הכל ולחזור להיות שכירה.

ואז גיליתי את ערכת השיטה לשיווק באינטרנט של קייסי קולג’ וקניתי אותה.
בעזרת הערכה למדתי לזהות את עצמי בעסק, לזהות את העסק בין שאר העסקים הדומים שלי
ובעיקר להבין את הלקוחות שלי.
בעזרת החממות אני לומדת איך לבנות מערכת שיווקית המתפתחת עם הקצב שלי.
הערכה נתנה את הבסיס לתוכנית שיווקית וגם עסקית.
הערכה עזרה לי להתכוונן ולהתמקד בעסק.

בנוסף בניתי אתר שהוא בסיס האם של השיווק. יותר מזה, האתר בנוי לפני מבנה העסק והעסק תומך באתר.
בהתחלה פקפקתי ביכולת שלי ליצור קהילה, להשתמש ברשימות תפוצה,
ביכולת שלי להגיע לקהלים של אנשים ולא ע”י פניה ישירה אליהם.
כיום כ-3 חודשים אחרי שהאתר עלה, אני יכולה להגיד כי הדרך הזאת פועלת.

זה לא תהליך פשוט, ולא אשקר, היו עליות וירידות, היו תסכולים ואכזבות והרבה חוסר הבנות והתנגדויות.

אך כיום, שנה אחרי, אני נמצאת במקום שלא האמנתי שאוכל להגיע אליו כשהעסק שלי רק בן שנתיים.
אני מקבלת הפניות דרך הרשת, אני מצליחה למתג את עצמי ולבדל אותי מהאדריכלים האחרים בשוק,
יצאתי מאזור הנוחות שלי בתפיסה העסקית והניהולית ובעיקר הבנתי עם מי אני רוצה לעבוד וכיצד הם חושבים ופועלים.

איך זה יכול להיות שמאמצי השיווק של שני אנשים מאותו תחום,
באותו המקצוע ועם אותה השיטה מניבים תוצאות שונות ?

במילים אחרות: מה אנחנו יכולים לקחת מהמקרה הזה ?

1. להגיד זה דבר אחד ולעשות זה דבר אחר

א’ טען שהוא נתן במשך שנה וחצי תכנים בחינם ו”קדחת”.
בפועל, שנה אחרי שסיימנו לבנות לו את הבלוג לא נוסף שם ולו פוסט אחד.
כלומר: בין אמר ועשה יש מרחק ת”‘ק פרסה.

אפרת לעומתו, לא זאת בלבד שבשנה הזו כתבה הפיצה וקדמה עשרות מאמרים, היא גם בחרה להקים אתר אחר משודרג על פני האתר שהיה לה ולשווק על פי השיטה הזו, בעזרת הבלוג שלה והמדיה החברתית.

התוצאה היא שא’ לא ראה תוצאות עסקיות ואילו אפרת מקבלת 5 פניות חדשות מידי חודש (ובעולם האדריכלות זה לא מובן מאליו).
2. שיווק ומכירה הולכים יד ביד וחשוב שהם ימשיכו ללכת יד ביד כי אין שום פסול במכירה ובטח לא בשיווק. העניין הוא, כיצד משווקים ואיך מוכרים.

אפרת, בנוסף לכתיבת התוכן והפרסום שלו בבלוג, עושה פעולות יזומות לקידום המכירות שלה.
היא משלבת חשיבה שיווקית, תכנון ועשייה בכל יום ויום מימות העבודה שלה כי היא הבינה די מהר אחרי שהיא קנתה את ערכת השיטה לשיווק באינטרנט שלא מספיק ללמוד שיטה ולא מספיק להכיר כלים – חייבים לחשוב שיווקית ולפעול נכון ולרוחב.

התוצאה היא: יש לה תמהיל שיווק שלוקח בחשבון משתנים שונים שמשפיעים על התוצאות השיווקיות.
3. זמן, לו היה לי עוד זמן…

בעניין הזה נראה לי שכולנו חותרים באותו הקייק.
יש מישהו שאלוהים נתן לו יותר מ- 24 שעות ביממה ? יש מישהו שנשאר לו עודף מ- 24 שעות ביממה ?
אם יש למישהו, אני מוכנה לקבל את העודפים. אבל נראה לי שאין מישהו כזה…
לכולם יש את אותה עוגת זמן והטענה של א’ לגבי היקף הזמן שצריך להשקיע בשיווק נכונה ולא נכונה.
מצד אחד צריך להבין ששיווק (ולא משנה באיזה ערוץ) דורש השקעה קבועה, תדירה ולטווח ארוך – כדי שיניב פירות.
מצד שני צריך להבין שאם משקיעים המון זמן ואנרגיה באיסוף עוד ועוד ידע ומידע על כלים ושיטות אבל לא מיישמים אותה בשיטתיות – אין תועלת בכל הלימוד הזה, אפילו כשמדובר בחומר על שיווק.

ההצעה היא: קחו את עוגת הזמן שמוקדשת לעסק שלך ותחתכו פרוסה של 30% ממנה לטובת השיווק.
את הפרוסה הזו תחלקו לכל הפעולות שאתם צריכים לעשות במסגרת השיווק בכלל והשיווק באינטרנט בפרט.

צידה לדרך:
יש המון ידע, יש המון תוכניות, יש המון קורסים – יש המון מהכול ולכן מאוד קל להתבלבל ולאבד את הכיוון והדרך.
סמנו לכם צפון, תבחרו לכם מצפן, וצאו לדרך בידיעה ובחירה שהפעם אתם הולכים את הדרך כולה.

מתי כספי שר את זה הכי טוב:

“עוד תראי את כל הדרך,
עוד תלכי בה היא שלך,
גם אם לא תהיה תמיד קלה
תביטי ותראי את כל הדרך
תקבעי את מסלולה
תעברי את כל הדרך כולה….”

מה התובנות שלך מהסיפור הזה? מה המצפן שלך ?
מה עוזר לך ללכת את כל הדרך כולה ?
או אולי, מה מעכב אותך מללכת את כל הדרך כולה ?

מחכה לשמוע ממך,